<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין שי"ח</h1>
<h2>דף לה.</h2>
והמצוה השי"ח היא שהזהירנו שלא לקלל אב ואם. אמנם לשון התורה בעונש הוא מבואר באמרו (שם כ"א י"ז) ומקלל אביו ואמו מות יומת. והוא מכלל הנסקלין (סנה' נ"ג.). ואפילו קלל אחד מהם בשם אחר מותו במזיד נסקל (שם פ"ה:). אולם האזהרה הנה לא התבאר בכתוב מבואר. לא אמר לא תקלל אביך. אבל קדם לנו כי באה האזהרה מקללת כל איש מישראל וזה כולל האב וזולתו. ובמכלאתא אמרו מקלל אביו ואמו מות יומת עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר אלהים לא תקלל אם דיין הוא אביך הרי הוא בכלל אלהים ואם נשיא הרי הוא בכלל נשיא ואם בור הרי הוא בכלל לא תקלל חרש הרי אתה דן בנין אב משלשתן וכו' עד הצד השוה שבהם שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתם אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו. ובספרא (קדושים כ' פסוק ט') כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר אלהים לא תקלל כמו הלשון שבמכלאתא בשוה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין (נ"ג., ס"ו.).
